אברהם טיברג,

בוגר מחזור כ”ה, גר בפתח תקווה.

אברהם שירת בסיירת גולני.

אברהם נרצח על ידי בני עוולה בשמחת תורה, ביום הראשון של המלחמה.

חברו, רועי שמילו, הספיד אותו-

היית בחור רציני, לומד הרבה, מוותר על שנ”צים כי לא אהבת לישון ואני פשוט זוכר שכל הזמן היית מתרוצץ בין מתחמים. הערכתי את זה שכל הזמן שידרת שיש מה לעשות, מה ללמוד ומה לתרום. אנחנו אמנם לא חברי ילדות אבל מאז המכינה נפגשנו פעמים רבות. כמעט וכל הזדמנות להיפגש לא הייתה מוחמצת. אני הייתי בדר”כ זה שמנסה לצמצם פגישות אבל היה לך כוח שכנוע שלא ידעת נראה

לי שקיים בך. לא ניסית באמת לשכנע, פשוט דיברת ללב. היה בך רוגע, תמיד שידרת שלווה פנימית שאי אפשר להפר

אותה.

אני רוצה להדגיש נקודה בולטת אצל טיברג וזה הרצון האמיתי לעזור. תמיד כשאחד מהחברים היה נתקע עם משהו, ביקש עזרה וטיברג התנדב לעזור. כשאותו חבר היה צריך שוב עזרה, טיברג לא היסס והציע את עצמו מיד. ללא רצון לתמורה, פשוט רצה לעזור. תודה שלימדת אותנו מה זאת שלווה אמיתית, אני בטוח שעכשיו אתה נמצא במקום שלא יוכל להפר לך את השלווה. זכינו בחבר אמת, ישר,, אוהב את הבריות, שוחר שלום וצדק.