יונתן אלעזרי,

בוגר מחזור כ”ט ומחזור א’ בשלוחה, מכינת “כאייל”.

יונתן גר באלון שבות והתגייס ליחידת דובדבן. יונתן התגייס באב תשפ”ג והיה בשלב הטירונות. יונתן הגיע לחג שמחת התורה למכינה באופקים. ברגע שהבין שיש יריות ברחוב ושמתחולל קרב, יונתן יצא להלחם עם סכין קומנדו. יונתן לקח רובה משוטר שנפצע ועלה לגג מבנה קרוב. במשך 24 שעות יונתן נחשב לנעדר עד שנמצא על הגג, נועל את סנדלי השורש, חיוך על פניו וסביבו תרמילים רבים שמעידים על הקרב הארוך שניהל במהלך

החג.

הרב יותם הספיד אותו- צר לי עליך אחי יונתן! אבל כדוד היית בשמחת תורה. כדוד! כרכרת בכל עוזך עם התורה בליל החג. לא נתת לאף אחד לשבת. וזה היה אמיתי אצלך. כל מה שהיית עושה היה אמיתי, פנימי ועמוק. בתהליך עדין מאוד קיבלת על עצמך עול תורה ומצוות במכינה. ולאחר מכן בגיוסך לצבא העמקת עוד יותר לעבודת המידות, עין טובה ומצויינות. כדוד רצת עם אבנים לקרב בוודאות שה’ יזמן לך להלחם, ואכן זימן לך נשק. היה אפשר להתבלבל בך ולחשוב שאתה חי בסרט. אבל הצורה שבה חתרת למגע בקרב, באילתור, נחישות בגבורה. באבירות לב ממש. הוכיחה לכולנו מניין הכל נובע. אמת צרופה של לב בוער באהבת האומה ומסירות נפש לקיומה.

היה בך שילוב גאוני של שמחה והתפרצות ומצד שני התבוננות ורגישות. החבורה כולה מרגישה הרבה הכרת הטוב על השיעור שלמדת אותנו. ותמיד תחיה בתוכנו.