גלעד-לזכרם

כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד;

(ירמיה לא יט)

סגן פנחס (פיני) כהן הי”ד

סגן פנחס (פיני) כהן הי"ד

בן רבקה ויצחק
נולד בעפרה
בי”ז בתמוז תשל”ח , 21/7/1978
התגורר בירושלים
שירת בחטיבת גבעתי
יחידה: פלס”ר ”שועלי שמשון”
תפקיד: מפקד צוות
התגייס ב22.3.1998
נפל בפעילות מבצעית
בכ”ב באדר תשס”ב , 6/3/2002
מקום נפילה: חאן יוניס
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: ירושלים – הר הרצל
הותיר: הורים, אשה – יעל, שני אחים ושלוש אחיות
פנחס נולד בי”ז בתמוז התשל”ח, שבת פרשת “פנחס” בהדסה הר-הצופים בירושלים.

פנחס נקרא על שם סבו, פנחס כהן ז”ל, שגם הוא נולד בי”ז בתמוז, שבת פרשת פנחס, ונפטר בט”ו באב התשל”ז, בדיוק 12 חודש לפני שפנחס נולד. צרוף המקרים המיוחד והנדיר גרם להתרגשות רבה במשפחה ובקהילת עפרה.

ככל ילד בעפרה, עבר פנחס מסלול רגיל – מעון, גן, בית-ספר יסודי וחטיבת ביניים בישוב. בתיכון למד בישיבת בני עקיבא “נווה-הרצוג” שליד אשדוד. באותה תקופה הדריך בבני-עקיבא בסניף נווה-יעקב (שכונה בצפון ירושלים).

אהבתו ומסירותו לחניכיו היו ללא גבול. מסיפורי חניכיו למדנו עד כמה השפיע על חייהם – איך קיבל קבוצה מפוזרת ומופרדת והצליח לגבשם. איך הופיעו לכל פעילות ושתו את דבריו בצמא. חלקם אף העידו על כך שהיו רחוקים מדת ומוסר – ופנחס גרם להם לשנות דפוסי התנהגותם. בשנים אלו פגש פנחס את יעל – אשתו לעתיד – ואהבתם פרחה.

אחרי התיכון הלך פנחס למכינה הקדם צבאית “עוצם” שבישוב עצמונה, שם שהה שנה וחצי. זמן זה הקדיש להכנה לצבא – פיזית ואמונית, ללימוד והעמקה באמונה ויהדות, ובעיקר לעבודה עצמית על מידותיו הרגליו וקיום המצוות. בעצמונה קיבל פנחס חיזוק על דעותיו ומחשבותיו, ולמעשה ניתן לומר ששם לוטש ועוצב, והקשר לעם, לארץ ולתורה רק התחזק והשריש.

פנחס התגייס לצבא ל”סיירת גבעתי” חדור אידאלים, רוצה ומוכן להקדיש עצמו לכל משימה שתוטל עליו. הוא ייעד עצמו לקצונה וכך גם מפקדיו. בכך, האמין, יוכל לתרום לחברה הישראלית ע”י עיצוב החיילים וחינוכם.

מרגע שקיבל חיילים תחת פיקודו חשב על רעיונות ודרכים להחדרת מוסר ואידאלים. כל הזמן חשב – וכך גם הדגיש לחייליו – איך ניתן להופכם לאנשים טובים יותר, אנשים שאפשר לתת בהם אמון, אנשים שאפשר לסמוך עליהם. כמובן שמעצמו דרש פנחס אפילו יותר. למרות שתמיד אמר שעל חייל להיות קודם כל אמין, ישר וטוב לב, ולהתמקצע תמיד אפשר מאוחר יותר – היה מקצועי וניסה להביא כל חייל לרמה הטובה ביותר.

רגישותו המיוחדת והיכולת לקלוט בעין בוחנת מצבים ואנשים הדהימה מספר פעמים. תמיד נתן את היחס הכי אישי לחבר, לחייל עם בעיות בבית או עם קשיים בתחום מסוים בצבא. ידע לפנות לכל אחד ולדובב אותו, ולהגיש כל עזרה שנדרשה.

כקצין שימש כמפקד צוות, ולאחר נישואיו כקצין סיור. יעל לבית ריפס ופנחס נישאו לאחר חמש שנים בהם היו יחד, הם התגוררו בירושלים. בכ”ב באדר התשס”ב (6.3.2003), במהלך קרב עם מחבלים בחאן-יונס, נהרג פנחס מאש כוחותינו. במותו השאיר אחריו כואבים שתי סבתות, הורים, אשה, שני אחים, שלוש אחיות, שני אחיינים, וחברים רבים לאין ספור…